top of page

האם בינה מלאכותית יכולה לשדל לקוחות עבור עורכי דין?

תמונת הסופר/ת: עו"ד שירן שבתאי
עו"ד שירן שבתאי
8 בנוב׳
זמן קריאה 7 דקות

פרסום ממומן ב-ChatGPT פותח אפשרויות חדשות לשיווק שירותים משפטיים, אבל גם מעלה שאלה מעניינת: היכן עובר הגבול בין פרסומת מותרת, המלצה של מערכת AI ושידול לקוחות אסור?

מאת עו"ד שירן שבתאי | Legal Mark

דמיינו את הסיטואציה הבאה:

בעל עסק נכנס ל-ChatGPT ומתאר סכסוך שהתפתח עם אחד משותפיו. הוא מספר על הפרת הסכם, שואל מה האפשרויות המשפטיות העומדות בפניו ומנסה להבין אם הגיע הזמן לערב עורך דין.

נניח שבמהלך השיחה, לצד ההסברים שהמערכת מספקת, מופיעה פרסומת של משרד עורכי דין המתמחה בסכסוכים מסחריים.

עבור המשרד המפרסם, זו עשויה להיות הזדמנות עסקית משמעותית: להופיע בפני לקוח פוטנציאלי בדיוק ברגע שבו הוא מגלה צורך בשירות משפטי.

אבל האם מדובר בפרסום ממומן רגיל, כמו מודעה בגוגל, או שיש כאן משהו אחר?

ומה יקרה אם בעתיד הבינה המלאכותית לא תסתפק בהצגת פרסומת, אלא תוכל גם להמליץ באופן פעיל על עורכי דין במסגרת התקשרות מסחרית?

פרסום ב-ChatGPT: מה כבר אפשרי ומה עדיין אסור?

בפברואר 2026 החלה OpenAI להציג פרסומות ב-ChatGPT בארצות הברית, ובהמשך הרחיבה בהדרגה את פעילות הפרסום.

בשונה מחיפוש מסורתי, שבו המשתמש מקליד מילות מפתח ומקבל תוצאות חיפוש, ChatGPT מאפשר לנהל שיחה מתמשכת, להציג נסיבות אישיות או עסקיות, לשאול שאלות המשך ולהעמיק בהבנת הבעיה.

בהתאם למודל הפרסום של OpenAI, המערכת יכולה להביא בחשבון את ההקשר ואת כוונת המשתמש בשיחה כדי להציג פרסומות רלוונטיות.

חשוב להבהיר: במודל הקיים, פרסומות מוצגות בנפרד מתשובות ChatGPT ומסומנות כתוכן ממומן. לפי OpenAI, המפרסמים אינם יכולים לרכוש השפעה על תוכן התשובות או על ההמלצות שהמודל מספק.

כמו כן, מדיניות הפלטפורמה מגבילה הצגת מודעות בהקשרים רגישים מסוימים, ולכן לא כל שיחה עם משתמש עשויה להיות מתאימה להצגת פרסומות.

ומה לגבי ישראל?

נכון לנובמבר 2026, ישראל כבר נכללת ברשימת המדינות שבהן מערכת Ads Manager של OpenAI זמינה לשימוש עצמאי. עם זאת, מדיניות הפרסום של החברה עדיין אוסרת לפרסם שירותים משפטיים מחוץ לארצות הברית.

בארצות הברית, פרסום שירותים משפטיים אפשרי בכפוף לתנאים, לרבות רישיון מתאים לעסוק בעריכת דין בתחום השיפוט שבו מוצגת הפרסומת.

כלומר, גם כאשר קיימת גישה לממשק הפרסום, מדיניות הפלטפורמה אינה מאפשרת כיום לעורך דין ישראלי לפרסם באמצעותו את שירותיו המשפטיים לקהל בישראל.

אבל המגבלה הזו עשויה להשתנות בעתיד, וכבר עכשיו כדאי לבחון את השאלות שהיא מעוררת.

האם פרסום ממומן ב-ChatGPT שונה מפרסום בגוגל?

לכאורה, אין כאן חידוש משפטי משמעותי.

עורכי דין בישראל מפרסמים את שירותיהם באינטרנט כבר שנים. הם משתמשים בפרסום ממומן בגוגל, בפייסבוק, בלינקדאין ובפלטפורמות נוספות.

הפרסום מותר, בכפוף למגבלות הקבועות בדין ובכללי האתיקה המקצועית.

אז מדוע שמודעה ב-ChatGPT תהיה שונה?

התשובה נמצאת, לדעתי, במאפייני המפגש בין המשתמש לבין המערכת.

כאשר אדם מחפש בגוגל "עורך דין ליטיגציה מסחרית", הוא מודע בדרך כלל לכך שהוא מבצע חיפוש, בוחן תוצאות ומחליט באילו אתרים לבקר.

לעומת זאת, אדם שפונה ל-ChatGPT עשוי כלל לא להיות בשלב של חיפוש עורך דין. ייתכן שהוא עדיין מנסה להבין מה קרה לו, האם עומדת לו עילת תביעה או כיצד נכון להתמודד עם מצב עסקי מסוים.

הוא מנהל שיחה עם מערכת שמסוגלת להגיב לשאלותיו, להתאים את ההסברים לנסיבות שהציג ולסייע לו לגבש הבנה של מצבו.

כאשר פרסומת מופיעה בתוך חוויית השימוש הזו, גם אם היא מוצגת בנפרד ומסומנת בבירור, היא עשויה להיתפס כרלוונטית במיוחד לצורך שהמשתמש מתאר.

אין בכך בהכרח פסול. גם פרסום בגוגל מבוסס על זיהוי כוונת המשתמש.

אבל ככל שמערכת טכנולוגית מעורבת יותר בתהליך בירור הצורך וקבלת ההחלטות של המשתמש, כך מתחדדת השאלה מהו תפקידה בהשפעה על בחירת נותן השירות.

ומה אומרים כללי האתיקה בישראל?

המסגרת המשפטית הישראלית מבחינה בין פרסום מותר של שירותים משפטיים לבין שידול אסור להשגת עבודה מקצועית.

סעיף 55 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, מסדיר את האפשרות לפרסם שירותים משפטיים בהתאם לכללים שנקבעו מכוחו.

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א–2001, מאפשרים לפרסם בין היתר באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות וביישומונים ייעודיים לעורכי דין, בכפוף להוראותיהם. הכללים גם אוסרים פרסומת מטעה, פרסומת הפוגעת בציבור או פרסומת הפוגעת בכבוד המקצוע.

לצד זאת, סעיף 56 לחוק קובע:

"לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית."

המילים "או על ידי אחר" הן שהופכות את הדיון למעניין במיוחד בהקשר של פלטפורמות טכנולוגיות.

הרי אפשר לטעון שגם פרסום רגיל מבוצע באמצעות אחר: גוגל, מטא, עיתון או אתר אינטרנט.

לכן, עצם העובדה שגורם חיצוני מציג פרסומת עבור עורך דין אינה יכולה להספיק, כשלעצמה, כדי לקבוע שמדובר בשידול אסור.

השאלה היא מה אותו גורם חיצוני עושה בפועל.

האם הוא מציג מודעה מטעם עורך הדין, או שהוא פועל כדי לשכנע אדם מסוים למסור את עניינו המקצועי לאותו עורך דין?

כשהפרסומת הופכת להמלצה: היכן עובר הגבול?

נבחן שלושה מצבים אפשריים.

המצב הראשון: פרסומת ממומנת ומסומנת

אדם שואל את ChatGPT על הקמת חברה, ובתחתית התשובה מופיעה מודעה של משרד עורכי דין המתמחה בדיני תאגידים.

המודעה מזוהה כפרסומת, המשתמש יודע שהמשרד שילם כדי להופיע, והוא חופשי להתעניין בשירותיו או להתעלם ממנה.

בנסיבות כאלה, יש טיעון משמעותי לכך שמדובר בפרסום מסחרי רגיל, שעשוי להיות מותר עקרונית בהתאם לדין הישראלי, בכפוף לבחינת תוכן הפרסומת, אופן הצגתה ויתר המגבלות החלות עליה.

המצב השני: המלצה מסחרית המשולבת בתשובת הבינה המלאכותית

נניח שבעתיד תאפשר פלטפורמת AI למשרדי עורכי דין לשלם כדי שהמערכת תמליץ עליהם במהלך השיחה עצמה.

משתמש מתאר בעיה משפטית, והמערכת משיבה לו: "לפי מה שתיארת, כדאי לך לפנות למשרד פלוני. הוא מתאים במיוחד לטיפול במקרה שלך".

אם ההמלצה מושפעת מהתקשרות מסחרית עם אותו משרד, מתעוררת שאלה שונה לחלוטין.

האם המערכת רק מפרסמת שירות, או שהיא מפעילה השפעה על החלטת המשתמש לבחור בעורך דין מסוים?

האם משתמש סביר יכול להבחין שמדובר בהמלצה מסחרית ולא בהערכה עצמאית של המערכת?

והאם בנסיבות כאלה ניתן יהיה לראות בפעילותה שידול באמצעות אחר?

חשוב להדגיש שזהו תרחיש היפותטי, שאינו מתאר את מודל הפרסום הנוכחי של ChatGPT.

המצב השלישי: המלצה עצמאית של הבינה המלאכותית

משתמש מבקש מ-ChatGPT להמליץ על משרדי עורכי דין בתחום מסוים, והמערכת מציגה שמות של משרדים על בסיס מידע זמין, ללא תשלום מצדם עבור ההמלצה.

במקרה כזה, עצם העובדה שהמערכת מזכירה משרד מסוים אינה הופכת את ההמלצה לפרסומת או לשידול מטעם המשרד.

אבל המצב הזה מעלה שאלות אחרות, הנוגעות לאמינות המידע, ליכולת לוודא את נכונות ההמלצות ולאופן שבו משרדים יכולים לבסס נוכחות דיגיטלית משמעותית במנועי בינה מלאכותית.

האם ועדות האתיקה כבר התמודדו עם שאלות דומות?

אף שמדובר בטכנולוגיה חדשה, ניתן למצוא בהחלטות ועדות האתיקה התייחסויות שעשויות להיות רלוונטיות לדיון.

בהחלטה שפורסמה בגיליון 103 של "עט ואתיקה" באוגוסט 2018, נדונה בקשה של עורכת דין לפרסם את שירותיה באמצעות דף הפייסבוק של ארגון עסקי גדול, תוך הצגת המלצה מטעם הארגון והצעה לפגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות.

ועדת האתיקה במחוז תל אביב הבהירה כי המלצת ארגון מסחרי על עורכי דין מהווה לכאורה פרסום אסור ושידול לקוחות פסול.

לצד זאת, הוועדה התייחסה לאפשרות לפרסם מאמרים מקצועיים וראיונות בהתאם לכללי הפרסומת.

בהחלטה נוספת של ועדת האתיקה במחוז חיפה נדונה הצעה לפרסום שירותיו של עורך דין באתר אינטרנט של משרד תיווך, שביקש להציג גם בעלי מקצוע מומלצים בתחומים שונים תמורת דמי פרסום.

הוועדה התייחסה, בין היתר, לכלל 11ב לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), העוסק במתן שירותים משפטיים ללקוחות שהופנו באמצעות גוף שאינו עורך דין, הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים.

הוועדה מצאה כי המתווה שהוצג אינו מותר.

כמובן, אין משמעות הדבר שכל פלטפורמת פרסום מסחרית נחשבת לגוף מפנה האסור על פי כלל 11ב. תחולת הכלל תלויה במאפייני פעילות הגוף ובנסיבות ההפניה, ויש להבחין בין פרסום מודעה לבין פעילות של גורם המציע או מתווך שירותים משפטיים.

גם לא ניתן להשליך מהחלטות אלה באופן אוטומטי על הפרסום ב-ChatGPT.

עם זאת, הן ממחישות שהדין המשמעתי הישראלי אינו מתעניין רק בשאלה היכן פורסמו שירותיו של עורך הדין, אלא גם בדרך שבה גורם מסחרי מעורב בקידום השירות ובגיוס לקוחות.

ומה המשמעות העסקית עבור משרדי עורכי דין?

בעיניי, השאלה הזאת מעניינת גם מעבר לגבולות האתיקה המקצועית.

במשך שנים, חלק משמעותי מהשיווק הדיגיטלי של משרדי עורכי דין התמקד ביכולת להגיע ללקוחות פוטנציאליים במנועי חיפוש, ברשתות חברתיות ובאתרי תוכן.

הכניסה של בינה מלאכותית לתהליכי חיפוש המידע וקבלת ההחלטות עשויה לשנות את האופן שבו לקוחות מאתרים ובוחרים נותני שירותים מקצועיים.

לקוח פוטנציאלי אינו חייב להתחיל מחיפוש של עורך דין. הוא עשוי להתחיל משאלה על אתגר עסקי, סכסוך חוזי, שינוי רגולטורי או החלטה שהוא נדרש לקבל.

במהלך השיחה הוא עשוי להבין שהוא זקוק לייעוץ משפטי, ורק אז להתחיל לבחון למי לפנות.

עבור משרדי עורכי דין, מדובר בשינוי שראוי להיערך אליו כבר עכשיו.

לא רק בהיבט של רכישת מדיה ופרסום ממומן, אלא גם ביכולת לבנות נוכחות מקצועית דיגיטלית, להציג בצורה ברורה את תחומי העיסוק והמומחיות של המשרד, לפרסם תוכן מקצועי איכותי ולבסס מוניטין שניתן למצוא ולהבין גם באמצעות מערכות AI.

כאן נכנסת לתמונה גם החשיבות הגוברת של GEO, אופטימיזציה לנראות במנועי תשובה מבוססי בינה מלאכותית.

עם זאת, גם נוכחות טובה במערכות AI אינה מבטיחה המלצה, ומשרדים צריכים להיזהר מהבטחות שיווקיות שלפיהן ניתן לרכוש או להבטיח המלצה עצמאית של המערכת.

אז האם צריך לאסור על עורכי דין לפרסם בבינה מלאכותית?

לדעתי, אין הצדקה לקבוע שכל פרסום המוצג באמצעות בינה מלאכותית הוא בגדר שידול אסור.

אם הדין הישראלי מתיר פרסום ממומן במנועי חיפוש וברשתות חברתיות, קשה להצדיק איסור גורף רק משום שהפלטפורמה החדשה משתמשת במודלים מתקדמים לזיהוי הקשר וכוונת המשתמש.

עם זאת, גם אין הצדקה להתעלם מהמאפיינים הייחודיים של מערכות AI.

ההבחנה בין מודעה מסומנת שמוצגת לצד התשובה לבין המלצה מסחרית שמשפיעה על תוכן התשובה היא הבחנה מהותית.

הראשונה קרובה למודלים המוכרים לנו מעולם הפרסום הדיגיטלי.

השנייה עשויה לעורר שאלות מורכבות יותר ביחס לשידול לקוחות, להטעיית הציבור, להשפעה על שיקול הדעת של המשתמש ולשימוש בגורם חיצוני לצורך השגת עבודה מקצועית.

ככל שפלטפורמות הבינה המלאכותית ירחיבו את אפשרויות הפרסום שלהן, יהיה צורך לבחון את המודלים המסחריים הקונקרטיים ואת התאמתם לכללי האתיקה בישראל.

והשאלה שאני מציעה להציב במרכז הדיון היא זו: האם המבחן צריך להתמקד בטכנולוגיה שבאמצעותה מוצגת הפרסומת, או במידת ההשפעה המסחרית על תהליך הבחירה של הלקוח?

בעיניי, התשובה נמצאת בעיקר באפשרות השנייה.

כי ככל שבינה מלאכותית תהפוך לגורם משמעותי יותר בדרך שבה לקוחות מקבלים החלטות, גם הגבולות שבין מידע, פרסום, המלצה ושידול יצטרכו להיות ברורים יותר.

מקורות לעיון ולהרחבה

הערה: המאמר הוא ניתוח מקצועי ואינו מהווה קביעה מחייבת בדבר חוקיות מודל פרסום מסוים. החלטות ועדות האתיקה המובאות בו אינן פסיקה ואינן הכרעה ספציפית בעניין ChatGPT. המידע על מדיניות OpenAI נכון למועד כתיבת המאמר (נובמבר 2026).

איך מכינים משרד עורכי דין לעידן שבו לקוחות מחפשים תשובות באמצעות AI?

ב-Legal Mark אנחנו מלווים משרדי עורכי דין בפיתוח עסקי אסטרטגי, במיצוב מקצועי ובשילוב טכנולוגיות חדשות בתהליכי העבודה והצמיחה שלהם.

אם אתם רוצים לבחון כיצד השינויים האלה משפיעים על המשרד שלכם, נשמח להכיר.


*עו"ד שירן שבתאי, מייסדת ליגל מארק, מלווה עורכי דין ומשרדי בוטיק בייעוץ אסטרטגי ובפיתוח עסקי. עורכת דין משנת 2010, הקימה וניהלה את הפיתוח העסקי בשניים ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, ומאז 2020 עובדת ישירות עם עורכי דין עצמאים, שותפים ומשרדי בוטיק.

תגובות


bottom of page